יום שני, 2 במרץ 2015

את יכולה לצייר אותי?

בשבוע שעבר אני סוף סוף פגשתי את חברתי אורור בסטודיו החדש שלה ביפו העתיקה. כרגיל, שרבוט היה חלק מהתוכנית שלנו, ואנחנו התישבנו בכיכר קדומים, שטופת השמש של סוף פברואר.
אני ניסיתי את צבעי הפסטל השמן החדשים שלי:

אחר כך עשיתי את הרישום המהיר הזה בצבעי מים:
בזמן שציירתי, קבוצות של תיירים היו ממלאים ועוזבים את הכיכר בלי הפסקה : יפנים, הודים, נוצרים מאירופה... אחד הקבוצות שבאה הייתה של תלמידים ערביים מקומיים מיפו. הם התגודדו סביביינו והתחילו עם השאלות הרגילות: מה אתן מציירות? למה? מי משלם לכם? כשיתברר שאנחנו עושות את זה בחינם ולכיף, אחד הילדים ביקש ממני לצייר אותו. כמובן שהסכמתי, ואחרי שסיימתי הוא ביקש ממני לצייר אחד הבחורות (הכי יפה, עם המטפחת הוורודה). אני חושבת ששניהם היו מרוצים מהתוצאה ורשמו לבקשתי את השמות שלהם בערבית ועברית.

אני אוהבת כששירבוט יוצר אינראקציה עם האנשים ברחוב, ברגעים האלה אני מרגישה כמו סקטצ'רית אמיתית :)

יום שישי, 27 בפברואר 2015

Jaffa Old city

How nice when your mobile phone rings and a friend offers you to have a drink & draw meeting ! I try lately to deal with strong and complementary colors using ink and watercolor pencils, maybe a call for summer to be back soon ! I went mostly in the Old city of Jaffa which is nearby my house. How great to live in such a beautiful place that you can find all kind of inspiration 5 minutes walking from your place…

Tempest outside, only possible to draw inside. On the left, my friend Réjane, french artist visiting Israel.



Basma Café, in front of Ilana Goor Museum, Jaffa Old city


Basma Café, in front of Ilana Goor Museum, Jaffa Old city



The sculptor and paintor Matanya Abramson Studio, Jaffa Old city



Trying some new tool in Cafe Susana, Neve Tzedek


יום חמישי, 29 בינואר 2015

Noga, Jaffa

My turn to post my drawings from the last meeting in Café Casino San Remo, in Noga, Jaffa. More than a month I didn't draw… well, I could definitely feel it ! I struggled all day and had to keep on drawing until the end of the afternoon as a (wonderfull) punishment for having been busy elsewhere !

Marina Grechanik on the right



From left to right : Tania, Aviva and Marina

Ksenia and Ea, our dear visitor from Danemark

We kept on drawing in the flea market of Jaffa, in café Gibberish, with Ksenia


יציאת שרבוט שמשית ביפו

מעלה את השרבוטים מהיציאת השרבוט האחרונה ביפו, מהיום השישי השמשי הזה שבא אחרי תקופה גשומה.
נהנינו כל כך מהשמש החורפית והחברה הטובה!
כניסה לקזינו סן רמו
הכיכר והשרבטנים
שדרות ירושלים
 סיימנו כהרגלינו האוכל ו... עוד שרבוטים :)


יום חמישי, 8 בינואר 2015

שרבוטי הסערה

השנה התחילה עם הסערה, שכבר שבוע לפחות מכינים אותנו אליה. זה בטח נחשב ליום סתוי רגיל באירופה, אבל בארצינו החמימה אנחנו מחכים ל"רוח+גשם+אפילו קצת שלג" האלה כל השנה. כבחורה שנולדה ברוסיה, לא נבהלתי מכמה טיפות גשם, ואתמול בחברת שני חברים-סקטצ'רים אמיצים יצאנו לצייר את הסערה ;)
התישבנו בבית קפה על החוף, ומכיוון שחוף היה מחוק לגמרי על ידי הגלים המשתוללים, הרגשתי כאילו אני יושבת ממש על הים.
זה היה כל כך קשה להעביר את האווירה, את הצלילים, את הריחות המלוחים של הים... אבל זה היה כיף אדיר, וזה מה שחשוב בסופו של דבר!





יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

חנוכיה לי יש

ישנן תקופות בהן ניתנת לנו האפשרות להתבונן במצבים ופריטים אליהם כמעט ולא שמנו לב בימי השגרה. 
אחד מהם ארע בחנוכה, בשבוע שעבר.
חנוכיות העומדות אצלנו בגבורה עוד מהדור הקודם ועם השנים מחלידות אט אט
מעניקות יופי מסוג אחר כשהן דלוקות ומוארות
לאחר ציפיה ארוכה לזמנן המתאים בשנה. 
החנוכיות יציבות ונוקשות והן מקבלות נופך שונה לגמרי כשהנרות יחד איתן.
באותם רגעים הצירופים, העיטורים המוזהבים, הטיפוגרפיה המעניינת
וכל אותן מחשבות עמוקות וגלומות
זוכים סוף סוף ליחס של כבוד.






















יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

Tourists

In the past few weeks I've visited Neve Sha'anan a couple of times, with my sketchbooks, fountain pen and some good company. Few times before I came there to taste the "local cuisine", whether it was Eritrean, Chinese or Indian. But never before have I sketched there. The first sketching visit was with a good friend, also a sketcher. The second time I came was during the sketchcrawl with a much bigger group. In both occasion I felt an unease regarding my act: coming to a neglected part of town as a spectator, an outsider, in a sort of "expedition" to capture the life of the "other" residents of Tel Aviv. But both visits turned to be quite great: Bar hopping from one Romanian pub to the other, becoming ourselves an attraction of its own right, having crowds of locals towering above us, looking at our sketches and sharing their critics about our art. 
Though the sketching experience turned out to be great, I can't escape the feeling that also in the future times I'll visit there it'll be in the shoes of a tourist, a visitor and a mere spectator, not as a resident of the same city.